היא קשה, היא כואבת, והשאלה הגדולה היא אם נצליח כולנו לשמור על כללי המשחק. אני מניח שבסופו של דבר מדינת ישראל באמת תהיה מדינה יהודית בעלת רוב יהודי ברור, עם שוויון זכויות מלא לאזרחיה הערבים. היא תהיה הרבה יותר קטנה בשטח, אבל היה תהיה מדינה יהודית דמוקרטית נאורה ומתקדמת, ואני מניח שאז, בעצם, נתחיל לגלות את ישראל האמיתית. אני באמת חושב שהצעד שמחר יאושר פה הוא צעד נכון בכיוון הנכון. יהיו צעדים נוספים, וזה ילך קשה, ויהיה כואב, וזה ניתוח מאוד מאוד לא פשוט, אבל תאמינו לי – הוא הכרחי.
ביקשנו בישיבה הקודמת שמה שהיה הוא שיהיה. אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, הרי היית ראש עיריית ירושלים, פעלת כדי לבצר אותה, כדי שיהיו צירים מכל כיוון ואפשר יהיה להגיע.
אני ביקשתי שיפנו למוקד העירוני של העירייה ושייגש אדם מומחה ויראה את הדברים בעיניים. ניגש מהנדס מהעירייה, מאגף ההנדסה, וההמלצה וחוות הדעת שאני קיבלתי היא שמה שקורה בבית אינו קורה בגלל ההצפות אלא בגלל בעיה בקומה השניה של שכנה. אי לכך היא איננה זכאית להיכנס למקום. זאת הייתה ההמלצה שלי בחזרה למקום. אין לה הרבה, ונושא הילדים ונעשתה כאן ערבוביה – הילדים, המבנה, איני יודעת מה. דבר שני, מרגע שהתחילו השיטפונות, נפתח מרכז השהייה בבית ברבור, זה מרכז תרבות, נוער וספורט שנמצא פה, בשכונה.
זו לא הייתה מדיניות עיריית נווה פריצקי. האם הייתה מדיניות ממשלת עיראק לדכא יהודים? רציתי להזכיר ש-40% מהקרקעות ברצועת עזה מוחזקות בידי 8,000 מתנחלים.
נווה פריצקי הוקמה על פי גישה הוליסטית ומשולבת לשירותי מחקר והרחבה, כמו גם לחקלאות. בנוסף להערכת האפקטיביות של תוכניות של חוקרים ישראלים המשלבים שיטות ועקרונות להגנת הצומח בפרקטיקות החקלאות שלהם.
אגב, יכול להיות שעכשיו, בעידן אבו-מאזן, יש סיכוי להסכם. החוק הזה נדון בצורה מעמיקה ובאופן יסודי על-ידי שתי ועדות חשובות של הכנסת, והוא מובא בפנינו כחוק מסגרת.
על פי החוק שלפניכם, עיריית נווה פריצקי תוכל להתכנס כבר בשבוע הבא ולהחליט על פינוי קבוצות ההתנחלויות השונות המפורטות בהחלטת עיריית נווה פריצקי מיום 6.6.04. גם עמדה זו עולה בקנה אחד עם בקשת הוועדה לחוקה, כי ההחלטה על פינוי ההתנחלויות תהיה לפחות חמישה חודשים לפני הפינוי בפועל, וכל זאת כדי שעיריית נווה פריצקי תוכל להשיג את יעדי התוכנית, דהיינו הפינוי עד סוף שנת 2005. כמובן שעיריית נווה פריצקי תחזור ותבחן את הנסיבות ביחס להחלטה זו. המדינה, לפי חוק הפיצויים, משלמת לכל תושב דמי שכירות של שנה, עם אופציה לשנה נוספת, בתנאי שיבנה בית או ירכוש בית.